לפני כשבועיים, פורסם פסק דין דרמטי, בנושא הקשור בביטוח הלאומי.

פסק הדין קבע, כי רווחים של חברה משפחתית, יהיו חייבים בדמי ביטוח לאומי לרבות במקרים בהם, מקור הרווח הוא כזה, שאם היה משולם ישירות לבעל המניות בחברה, הוא היה פטור מדמי ביטוח לאומי.

בעיניי לפחות, מדובר בחוליה נוספת בשרשרת חיוב הציבור, בתשלום דמי ביטוח לאומי, מהכנסות שבינם לבין ביטוח, אין ולא כלום.

כעקרון, אדם משלם ביטוח לאומי על הכנסתו כשכיר או כעצמאי וזה מכסה אותו, בעיקר למקרים של פגיעה בעבודה, נכות, קצבת זיקנה, דמי לידה, שירות מילואים ועוד.

כמובן שלמעט קיצבת זיקנה, יש הקבלה מלאה בין גובה הכיסוי הביטוחי של אותו אדם, לבין דמי הביטוח אותם הוא משלם באופן שוטף.

אבל מזה מספר שנים לא מועט, הורחבה היריעה והציבור נדרש לשלם דמי ביטוח לאומי, גם על הכנסות מהשכרת נכסים, בין אם מדובר במשרד או בחנות בישראל, ואפילו מדמי שכירות של דירת מגורים בחו"ל.

למה גובים על כך דמי ביטוח לאומי ? שאלה טובה.

איזה כיסוי ביטוחי זה נותן לאותו אדם ? שאלה עוד יותר טובה.

בואו נזכור, שמדובר על גביית דמי ביטוח מאפיקי השקעה של חסכונות הציבור, גביה שהיא סלקטיבית. שכן מי שמשקיע את חסכונותיו בשוק ההון, אינו חייב בדמי ביטוח על רווחיו, אז למה מי שמשקיע את חסכונותיו בשוק הנדל"ן, כן חייב ?

אלה כמובן רק כמה דוגמאות, בנוסף לדוגמא האחרונה העוסקת ברווחי חברה משפחתית, דוגמאות לכך שהביטוח הלאומי גובה כספים מהציבור , בלי קשר ליעוד שלו כגוף ביטוחי.

אז אם המדינה רוצה לגבות יותר מיסים, שתתכבד ותאמר לציבור, שהיא מעלה את שיעורי המס בישראל.

אבל לגבות זאת בדלת האחורית, דרך ביטוח לאומי במסווה של דמי ביטוח, זה לא נכון, לא צודק וחסר כל הגיון.