כל מי שרוצה לפתוח עסק בישראל, יודע שעליו לגשת קודם כל למשרדי מע"מ באזור שלו ולפתוח תיק עוסק, לאחר מכן יפתחו גם התיקים במס הכנסה וביטוח לאומי.

לשלטונות מע"מ יש שתי קטגוריות לסווג עוסקים.

הראשונה מדברת על מי שמחזור העסקאות השנתי שלו, אינו עולה על כ-100,000 ₪ בשנה.

במצב כזה מאשרים שלטונות מע"מ לאותו אדם, להירשם כעוסק פטור, כפוף כמובן למגבלות שחלות על מספר סוגי מקצועות חופשיים, שלא רשאים להירשם כעוסק פטור.

כל מי שמחזור הכנסותיו גבוה מכ-100,000 ₪ בשנה, נרשם אך ורק כעוסק מורשה.

עוסק פטור כשמו כן הוא, הוא אינו גובה מע"מ מלקוחותיו, אינו מקזז את מס התשומות שנכלל בהוצאות העסקיות שלו ואינו משלם כסף לשלטונות מע"מ.

עד כאן הכל טוב ויפה.

העניין הוא שיש לטעמי בעיה, בהתנהלות שלטונות מע"מ מול אנשים אשר פעלו לאורך שנים כעוסק מורשה ומבקשים מסיבות שונות להקטין את היקף פעילותם כעצמאים, החל מהגעה לגיל פנסיה והורדת היקף העבודה וכלה בתחילת עבודה כשכיר בנוסף להמשך פעילות חלקית כעצמאי.

אותם אנשים שהקטינו משמעותית את היקף פעילותם, מבקשים במקרים רבים להפוך להיות עוסק פטור במקום עוסק מורשה.

שלטונות מע"מ לא מאשרים בקשות אלה אוטומטית, אלא רק לאחר שנתיים, בהן ניתן להראות שמחזור הפעילות אכן היה בפועל פחות מ-100,000 ₪ לשנה.

ואני שואל, מדוע לחכות שנתיים ? מדוע לא לאשר לאותם אנשים להפוך מידית לעוסק פטור ?

הרי ממילא אם המחזור שלהם יעבור את 100,000 ₪ לשנה, הם יהיו חייבים להפוך לעוסק מורשה ולשלם את הפרשי המע"מ.

אין לי ספק כי הקלה בגישה כלפי אותם סוגי אנשים, באופן שיוכלו להירשם באופן מידי כעוסק פטור, תקל על ציבור רחב של עוסקים במשק ולא תעלה למדינה סכומי כסף מהותיים.